לא יודע מתי אתם קוראים את המאמר הזה.
הוא נכתב כשפסח נמצא בפתח ואם אתם חלק ממשפחה מסודרת אז יש מצב שכבר שואלים אצלכם איפה תהיו בליל הסדר.
חשבתם פעם על השם הזה 'ליל הסדר'? כי תכלס, לא בטוח שזה השם הכי הולם למה שקורה באירוע הזה.
למה זה מעניין? כי זה שלארוע המרכזי בחג שנקרא בין היתר: 'חג החירות', אנחנו קוראים 'ליל הסדר', מעלה את השאלה על הקשר בין שני המושגים האלה: חירות וסדר.
אז בואו נעשה סדר.
נתחיל עם המושג 'סדר'.
כנראה שברמה כזו או אחרת כולנו זקוקים למידה כלשהי של תחושת סדר בחיים.
מהו הסדר הזה?
אפשר לחשוב על הרבה הסברים.
למשל שסדר הוא חלוקה של המציאות לקטגוריות שונות ועל ההבנה של היחסים בינהם.
מציאות מסודרת היא כזו שכל דבר בה מקוטלג תחת כותרת ברורה ויש לו תפקיד ברור במסגרת הכוללת של המציאות.
נשמע מסובך?
לא כל כך.
העניין הוא שלכל אחת ואחד מאיתנו יש דרך שונה לחלק את המציאות לקטגוריות.
יש מי שנוטה לחלוקה גסה שיש בה מעט קטגוריות ומקום להרבה שונות בתוך כל קטגוריה.
לעומת זאת, יש כאלו שזקוקים להרבה קטגוריות מאוד מובחנות וברורות.
באנלוגיה, תחשבו שאם טיפוסים מהסוג הראשון יכנסו לחדר עמוס בחפצים, הם יסדרו את תכולתו בתוך ארון עם 2-3 מגירות בסך הכל כשבכל מגירה חפצים מסוגים שונים.
ואילו טיפוסים מהסוג השני יידרשו לארון עם הרבה מאוד מגירות ומדפים שבכל אחת מהם פריטים דומים מאוד אחד לשני.
על הסוג הראשון נהוג לומר שהם מסוגלים לחיות בשלום עם אי סדר.
זו טעות כמובן.
בתפיסה שלהם לא מדובר על אי סדר. אלא על סדר.
עבורם הארון מסודר.
{
בסוגרים נאמר שהנקודה האחרונה, שנראית לכאורה טריוויאלית, היא מקור להרבה קונפליקטים ארגוניים.
ארגון, כפי שניתן ללמוד משמו, הוא מערכת שיש בה סדר.
אלא שכשמכניסים לאותה מערכת אנשים עם תפיסה שונה לגבי מהו סדר, או (אם נשתמש באנלוגיה של החדר והארון) אנשים עם דרך שונה לארגן בתוך הארון את החפצים שמפוזרים בחדר, אנחנו עשויים לגלות שאת אותה מציאות ארגונית, חלק יתפסו כמאוד מסודרת ועבור חלק זה יהיה בלגן אחד גדול.
מה שקורה לא פעם במצבים כאלו זה שהטיפוסים מהסוג השני ("המסודרים") מנסים לשנות את הארגון כדי שיהיה יותר מסודר, הם ינסו לאכוף יותר כללים, תהליכים ומשמעת בעוד שהטיפוסים מהסוג הראשון יתקשו לשתף עם זה פעולה כי הם לא יבינו מה בכלל הבעיה.
מי שלא מכיר את התופעה הזו שיקום…
סגור סוגריים.
}
עכשיו, פה רק מתחילה המורכבות.
התחלנו עם ההנחה שכולנו זקוקים למידה מסויימת של סדר בחיים.
השאלה היא למה.
למה אנחנו זקוקים לסדר?
יש פה שלל תשובות אפשריות.
את רובן אפשר לחלק לשתי קטגוריות (הנה, שוב אנחנו עושים סדר):
קטגוריה ראשונה היא הסבר – אנחנו מנסים להבין את מה שכבר קרה, את מה שחווינו במציאות – לתת בו סימנים, לטעת בו היגיון.
למה?
כנראה שיש לנו צורך פסיכולוגי להרגיש שאנחנו חיים בסביבה שהיא לא לגמרי שרירותית.
כמו כן, סידור של המציאות מקל עלינו לקלוט אותה ולהתמצא בתוכה.
קטגוריה שנייה היא חיזוי – אנחנו מניחים שאם יש במציאות סדר ואם נפענח אות אותו סדר אז נוכל לחזות את העתיד.
למה שנרצה לחזות את העתיד?
לכאורה התשובה ברורה.
כדי שנוכל לכלכל מראש את צעדנו ולהימנע מטעויות שיעלו לנו במחיר רב.
עד כאן – טוב ויפה ואפילו הגיוני.
אלא שזו רק חלק מהתשובה.
החלק השני של התשובה קשור למושג שליטה.
יש הבדל בין ניסיון לחזות את העתיד לבין הניסיון לשלוט בו.
ההבדל הוא דק ולא תמיד ברור אבל הוא מאוד משמעותי.
כשאנחנו מנסים לשלוט במציאות כדי שתהיה בדיוק כמו שתכננו אותה, אנחנו עלולים לשלם מחיר כפול.
פעם אחת כשנשקיע אנרגיה בלנסות לכפות על המציאות את התכניות שלנו רק כדי לגלות שהמציאות חזקה מכל תכנית
ופעם שניה נשלם מחיר בזה שבמהלך הניסיון לכפות מציאות ספציפית נסגור את האפשרות לכל מיני מציאויות אלטרנטיביות שהיו יכולות להתפתח לולא היינו עסוקים בניסיון לכפות את המציאות שלנו.
מה שאנחנו מנסים לומר, זה שאנחנו מבלבלים בין סדר ובין שליטה.
אנחנו מניחים שהרצון לייצר סדר כרוך באופן אוטומטי בשליטה מקסימלית על המציאות.
זו אולי הנחה אינטואטיבית אבל היא לא בהכרח נכונה.
ופה אולי המקום לסגור את המעגל עם המושג השני שמתקשר לליל הסדר ולפסח באופן כללי והוא המושג חירות.
כיצד מתיישבת החירות עם סדר?
גם למושג חירות הסברים ופרשנויות רבות.
בקונטקסט שלנו, נבחר בהסבר שאומר שחירות היא היכולת לנוע בין הגדרות – החופש לצאת מתוך קטגוריות שאנחנו או הסביבה שלנו תוקעים אותנו בתוכן.
חירות היא היכולת לראות באותה מציאות עוד צורות של סדר ולתת להן מקום לדור בצד הסדר שלנו.
זו האפשרות לסדר את המציאות אבל להיות מסוגלים לשנות את התפיסות שלנו על הסדר הזה.
אם תרצו, חירות היא היכולת לשחרר את הניסיון שלנו לשלוט במציאות ובסדר שאנחנו מנסים לכפות עליה.
