לפני שנעמיק במשמעויות של unlearning, נקדים ונאמר שתהליך ה unlearning, כמו תהליך ה learning, יכול להיות קשור לרכישה של ידע חדש אבל גם יכול להיות קשור לאימוץ של הרגלים ותהליכים חדשים.
שוב לזכור את זה כשאנחנו מדברים על unlearningהדברים שאנחנו מדברים עליהם בהקשר של הדיון על ה unlearning הם כל אותם דברים שמשפיעים על המעשים שלנו, הדעות שלנו וההחלטות שלנו
-
עמדה פנימית של ענוה וסקרנות
-
עירעור על אמונות יסוד
-
התייחסות לידע כאל פילטר
האגו שלנו מנהל אותנו.
זה לא חדש.
גם זה לא חדש.
אנחנו מוקפים באנשים ונשים שאנחנו יכולים ללמוד מהם הרבה מאוד דברים.
אנחנו יכולים ללמוד מהם במובן של ידע שיעבור מהקודקוד שלהם לזה שלנו ואנחנו יכולים להתבונן בהם ולראות איך הם עושים דברים ולנסות לחקות אותם.
(חיקוי נחשבת לפעולה לא מאוד מוערכת – ההיפך ממקוריות. זו הנחה שיש מה לעשות לה unlearn – אנחנו לא באמת יכולים להתפתח בלי לחקות אחרים).
כדי שנלמד מהסובב אותנו, אנחנו צריכים להיות בעמדה של סקרנות וענווה.
זה יקרה אם לא נעמיד את עצמנו במרכז כל הזמן – אם האגו שלנו יצמצם את עצמו קצת ויתן מקום לעוד אנשים להיכנס למרחב ההתעניינות שלנו.
זו נקודה מעניינת מפני שיש יחס הפוך בין כמה שאנחנו מצהירים על העמדה הזו ובין כמה שקשה לנו באמת להיות בה.
ערעור על אמונות היסוד
מתחת לכל פעולה שאנחנו עושים, מתחת לכל החלטה שאנחנו מקבלים ומתחת לכל עמדה שאנחנו נוקטים, מונחות הנחות יסוד בסיסיות שדרכן אנחנו רואים את העולם.
אלו הן האמונות שלנו על איך שהעולם פועל.
האמונות הללו הן המשקפיים דרכן אנחנו קולטים את המציאות – הן הפילטר דרכו אינפורמציה חדשה מגיעה (או לא מגיעה) אלינו.
ניתן דוגמא.
נאמר שיש מנהל שמתנגד לעבודה מהבית.
למה? כי הוא לא חושב שזה אפקטיבי
למה? כי הוא חושב שהם יתעסקו בדברים שלא קשורים לעבודה יותר מאשר הם עושים את זה כשהם במשרד
למה? כי הרצון או האינטרס שלהם הוא להשקיע יותר בעניינים אישיים על חשבון העבודה
למה? כי העובדים והעובדות שלו הם באופן כללי נצלנים שיעדיפו את טובתם האישית על פני זו של הארגון
למה? כי ככה הם בני האדם – זה חלק מהטבע האנושי
* זוהי רק אפשרות כמובן. יכול להיות מנהל שיגיע למסקנה שהוא מתנגד לעבודה מהבית מסיבות אחרות לגמרי ועל בסיס אמונות הפוכות. כלומר, לא כל מי שמתנגד לעבודה מהבית הוא בהכרח בעל עמדה חשדנית כזו כלפי בני אדם, אבל סביר להניח שמי שיש לו אמונה חשדנית כזו כלפי הסביבה, יתנגד לרעיון שהעובדים והעובדות שלו יעבדו מהבית.
ככל שנעמיק בשאלה למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים ולמה אנחנו חושבים את מה שאנחנו חושבים וככל שנברר לעצמנו מהן אמונות היסוד שלנו על המציאות, כך נוכל להבין יותר טוב מה מניע אותנו. ואם נצליח לערער במשהו את את אמונות היסוד האלה – אם בזה שנאמץ אמונות שונות ואם באמצעות שינוי של המשקל שניתן לכל אמונה כזו – כך אנחנו עשויים לגלות שמשהו באופן שבו אנחנו פועלים בעולם משתנה.
לידע שאנחנו רוכשים במשך החיים יש כמובן ערך חשוב מאוד בעיצוב התפקיד שלנו (התפקיד הפורמלי בעבודה אבל גם התפקיד הלא פורמלי בחיים).
אלא שהידע הזה מתפקד גם בסוג של פילטר שמקיף אותנו ומסנן את הידע החדש שאנחנו יכולים ללמוד.
ככל השפילטר שלנו צפוף יותר כך הוא מסנן באופן שפחות ידע חדש יכול לזרום פנימה.
חשבו על הפילטר של המזגן בבית.
הוא חשוב. הוא מסנן חומרים שיש באויר שאנחנו לא רוצים שיכנסו פנימה.
אבל עם הזמן הוא הולך וצובר אבק שחוסם את הזרימה של האויר למזגן עד שהוא פוגע בפעילות במזגן עצמו.
כדי להימנע ממצב כזה, אנחנו צריכים לנקות את הפילטר לפעמים.
חלקנו עושים את זה.
חלקנו מחכים לתקלה במזגן ואז נזכרים לעשות את מה שהיה צריך להעשות קודם.
Unlearning הוא הפעולה התקופתית של ניקוי המזגן.
Unlearning הוא לשאול איזה ידע וניסיון שצברתי עלולים למנוע ממני לראות ולקלוט אינפורמציה חשובה.
איזה ידע מסתיר לי את מה שאני לא רואה שאני צריך ללמוד.


