top of page

הרשמה לניוזלטר של CoLeague

לשחרר כדי לצמוח: אומנות ה-Unlearning בעולם העסקים


הביטוי Unlearning הפך להיות די פופולרי בשנים האחרונות.

היום אפשר למצוא לא מעט חומר שעוסק ב- Unlearning סביב שינוי הרגלים ואג'יליות מחשבתית. יש גם מחקר פורה בנושא הזה במסגרת חקר המח שמציג את התהליכים הנוירולוגים שקורים אצלנו כשאנחנו מנסים לשנות דפוסים קיימים (אם זה מעניין אתכם, חפשו חומר על גיזום סינפסות).


כשאנחנו מדברים על Unlearning אנחנו מתכוונים לכל מה שמשפיע על המעשים שלנו, הדעות שלנו וההחלטות שלנו.

 

.Unlearning דורש אומץ במידה נדיבה

הסיבה לכך היא מפני שהנטייה שלנו היא להזדהות עם התפיסות, הדעות והמעשים שלנו - להזדהות במובן שהן הופכות להיות חלק מהזהות שלנו. אם אנחנו רואים באמונות או במעשים שלנו חלק ממרכיבי הזהות שלנו אז לוותר עליהם יהיה ויתור על מי שאנחנו וזה לא מעשה שבא לנו בקלות.

לאנשים שמסוגלים לעשות את ההפרדה הזו בין התפיסות והמעשים לבין מי שהם "באמת", יהיה הרבה יותר קל to Unlearn שכן מחיר הוויתור מבחינתם יהיה הרבה יותר סביר ונסבל.


סיבה נוספת לקושי שלנו להיפרד מההיאחזויות שלנו היא פרדוקסלית. 

העולם משתנה במהירות. השינוי הזה דורש מאיתנו להתאים את עצמנו וממילא להיות מאומנים ב unlrarning אלא שקצב השינוי פועל עלינו בדיוק בכיוון ההפוך. חוסר היציבות מעורר בנו חרדה מפני השינוי שהתגובה שלנו אליה היא הסתגרות בתוך המוכר והשגור.


אגב, הפרספקטיבה המצומצמת שלנו מקשה עלינו במידה מסוימת להיות ערים לתהליכים של Unlearning, אבל אם מרחיבים המבט על אל חברות (societies) אפשר לראות בנקל איך לאורך זמן יש תהליך קבוע בו תפיסות מקובלות ומקובעות נזנחות לטובת אלטרנטיבות שצומחות במקומן.

וולטר ויליאמס, חוקר תרבות וולשי שחי במאה ה 20, טען שהתפקיד של התרבות הוא להיות הזרז של תהליכי unlearning  של החברה ולכן תפקידה המרכזי בהתפתחות האנושית. מעניין לחשוב על המקבילה של התרבות בהקשר האישי...


במסגרת של המאמר הזה נתייחס לשלוש משמעויות של פעולת הביטול - ה- UN של ה- Unlearning:

  • עמדה פנימית של ענוה וסקרנות

  • ערעור על אמונות יסוד

  • התייחסות לידע כאל פילטר

 

סקרנות וענווה

האגו שלנו מנהל אותנו.

תראו מופתעים.

 

אנחנו מוקפים באנשים ונשים שאנחנו יכולים ללמוד מהם הרבה מאוד דברים.

אנחנו יכולים ללמוד מהם במובן של ידע שיעבור מהקודקוד שלהם לזה שלנו ואנחנו יכולים להתבונן בהם ולראות איך הם עושים דברים ולנסות לחקות אותם (חיקוי נחשבת לפעולה לא מאוד מוערכת - ההיפך ממקוריות. זו הנחה שיש מקום לעשות לה unlearn כי למעשה אנחנו לא באמת יכולים להתפתח בלי לחקות אחרים).

כדי שנלמד מהסובב אותנו, אנחנו צריכים להיות בעמדה של סקרנות וענווה.


סקרנות - לרצות באמת להקשיב ולהבין מה לצד השני יש לומר. 

לשחרר את השיפוטיות האוטומטית שיש לנו כשאנחנו מקשיבים לדעות של אחרים, לא לצמצם אותם למסגרות שהתקבענו עליהם מראש ולהניח שאולי יש לנו מה ללמוד מהם.

סקרנות היא התעניינות אותנטית במה שאנשים סביבנו חושבים ומרגישים - לא כי ככה צריך לעשות, אלא כי זה מה חשוב לנו - כי אנחנו באמת רוצים.

זה יקרה אם לא נעמיד את עצמנו במרכז כל הזמן - אם האגו שלנו יצמצם את עצמו קצת וייתן מקום לעוד אנשים להיכנס למרחב ההתעניינות שלנו.

 

זה מוביל אותנו לענווה. 

כדי ללמוד משהו חדש אנחנו צריכים להשהות את האגו שלנו, להניח אותו בצד ולרגע אחד להיות beginners - כאלה שלא יודעים, שנזקקים לאחרים כדי ללמוד מהם.

זו נקודה מעניינת מפני שיש יחס הפוך בין כמה שאנחנו מצהירים על העמדה הזו ובין כמה שקשה לנו באמת להיות בה.

אנחנו יודעים לומר שאין לנו בעיה ללמוד מכולם ושאנחנו לא האדם הכי חכם בחדר - אבל במציאות לרובנו לא באמת כל כך קל לנו להיות בעמדה של תלות באחרים.


 

ערעור על אמונות היסוד

מתחת לכל פעולה שאנחנו עושים, מתחת לכל החלטה שאנחנו מקבלים ומתחת לכל עמדה שאנחנו נוקטים, מונחות הנחות יסוד בסיסיות שדרכן אנחנו רואים את העולם.

אלו הן האמונות שלנו על איך שהעולם פועל.

האמונות הללו הן המשקפיים דרכן אנחנו קולטים את המציאות - הן הפילטר דרכו אינפורמציה חדשה מגיעה (או לא מגיעה) אלינו.

והן לא רבות.

אם נחקור את עצמנו מספיק לעומק נגלה שבבסיס העמדה שלנו יש מספר מאוד מצומצם של תפיסות יסוד כאלה שעליהן מבוססת תפיסת המציאות שלנו והן אלו שמכתיבות חלק ניכר מההחלטות שאנחנו מקבלים.


ניתן דוגמא.

נאמר שיש מנהל שמתנגד לעבודה מהבית.

למה? כי הוא לא חושב שזה אפקטיבי.

למה? כי הוא חושב שהעובדים והעובדות יתעסקו בדברים שלא קשורים לעבודה יותר מאשר הם עושים את זה כשהם במשרד.

למה? כי הרצון או האינטרס שלהם הוא להשקיע יותר בעניינים אישיים על חשבון העבודה.

למה? כי העובדים והעובדות שלו הם באופן כללי נצלנים שיעדיפו את טובתם האישית על פני זו של הארגון.

למה? כי ככה הם בני האדם - זה חלק מהטבע האנושי.

 

כלומר בסופו של דבר ההחלטה על עבודה מהבית נובעת (בין היתר) מאמונה בסיסית על טיבעם של בני אדם.


*זוהי רק אפשרות כמובן. יכול להיות מנהל שיגיע למסקנה שהוא מתנגד לעבודה מהבית מסיבות אחרות לגמרי ועל בסיס אמונות הפוכות. כלומר, לא כל מי שמתנגד לעבודה מהבית הוא בהכרח בעל עמדה חשדנית כזו כלפי בני אדם, אבל סביר להניח שמי שיש לו אמונה חשדנית כזו כלפי הסביבה, יתנגד לרעיון שהעובדים והעובדות שלו יעבדו מהבית.

 

הדרך לעשות את פעולת ה- UN של ה- Unlearning היא באמצעות עבודה על הנחות היסוד הכי עמוקות שלנו.

ככל שנעמיק בשאלה למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים ולמה אנחנו חושבים את מה שאנחנו חושבים וככל שנברר לעצמנו מהן אמונות היסוד שלנו על המציאות, כך נוכל להבין יותר טוב מה מניע אותנו. 

ככל שנצליח לערער במשהו את את אמונות היסוד האלה - אם בזה שנאמץ אמונות שונות או אם באמצעות שינוי של המשקל שניתן לכל אמונה כזו - כך אנחנו עשויים לגלות שמשהו משתנה באופן שבו אנחנו פועלים בעולם.


את התהליך הזה אפשר לעשות על הפרט הבודד, כלומר על האמונות שלו או שלה על העולם. אבל אפשר גם על צוות (ההנהלה למשל) או על הארגון כולו. זה קצת יותר מורכב אבל מאוד מתגמל.

 

ידע הוא כוח? 

לידע שאנחנו רוכשים במשך החיים יש כמובן ערך חשוב מאוד בעיצוב התפקיד שלנו (התפקיד הפורמלי בעבודה אבל גם התפקיד הלא פורמלי בחיים).

אלא שהידע הזה מתפקד גם בסוג של פילטר שמקיף אותנו ומסנן את הידע החדש שאנחנו יכולים ללמוד.

ככל שהפילטר שלנו צפוף יותר כך הוא מסנן באופן שפחות ידע חדש יכול לזרום פנימה. 

תחשבו על הפילטר של המזגן בבית.

הוא חשוב. הוא מסנן חומרים שיש באוויר שאנחנו לא רוצים שיכנסו פנימה.

אבל עם הזמן הוא הולך וצובר אבק שחוסם את הזרימה של האויר למזגן עד שהוא פוגע בפעילות במזגן עצמו.

כדי להימנע ממצב כזה, אנחנו צריכים לנקות את הפילטר לפעמים.

חלקנו עושים את זה.

חלקנו מחכים לתקלה במזגן ואז נזכרים לעשות את מה שהיה צריך להיעשות קודם.


- Unlearning

הוא לשאול איזה ידע וניסיון שצברתי עלולים למנוע ממני לראות ולקלוט אינפורמציה.

הוא הפעולה התקופתית של ניקוי המזגן חשובה.


איזה ידע מסתיר לי את מה שאני לא רואה שאני צריך ללמוד.

מאיזה ידע אני צריך להיפרד במובן למרות שהוא עדיין משמש אותי.

אילו בעיות אני צריך ללמוד לפתור בדרך חדשה גם אם הישנה עדיין עובדת.


לסיכום

קצב השינויים של המציאות לקראת כניסתה של האנושות לרבע השני של המאה ה 21 הוא כזה שהיכולת להיפרד מדעות, תפיסות ופעולות שאנחנו אוחזים בהן היא פיצ'ר הכרחי.

כדי לשכלל את הפיצ'ר הזה אנחנו מציעים לפתח את הסקרנות והעוונה כלפי הדעות ותפיסות של מי שנמצא סביבנו, לערער ולאתגר את אמונות היסוד שלנו ולמסגר את הידע שלנו כפילטר שעשוי למנוע מאיתנו גישה לידע חדש.

זו לא פעולה פשוטה והיא כרוכה בעבודה רפלקטיבית קבועה, כנות עצמית ואומץ רב.



***********************************************


בדרך כלל אנחנו מצטרפים לקורסים, הכשרות או הדרכות כדי ללמוד משהו חדש - משהו שאנחנו לא יודעים. 

ב- CoLeague, אנחנו מקווים שלא פחות מאשר חווית ה learning, המשתתפים והמשתתפות יזכו גם לחוויית Unlearning משמעותית. 


bottom of page