מ-learning ל-unlearning

הביטוי unlearning מתאר מצב של פעולת ביטול לתהליך למידה, כלומר בסיומו של ה unlearning, אותו הדבר שכבר נלמד והוטמע ימחק מהתודעה.

מה המשמעות של פעולת הביטול הזו? באיזה אופן משהו שכבר נלמד יכול להימחק או להיות לא-נלמד?

כיצד עושים את הפעולה הזו? מה הפרקטיקה של unlearning?

לפני שנעמיק במשמעויות של unlearning, נקדים ונאמר שתהליך ה unlearning, כמו תהליך ה learning, יכול להיות קשור לרכישה של ידע חדש אבל גם יכול להיות קשור לאימוץ של הרגלים ותהליכים חדשים.

חשוב לזכור את זה כשאנחנו מדברים על unlearning.

הדברים שאנחנו מדברים עליהם בהקשר של הדיון על ה unlearning הם כל אותם דברים שמשפיעים על המעשים שלנו, הדעות שלנו וההחלטות שלנו.

מעבר לנאמר, נרחיב על שלוש משמעויות נוספות של פעולת הביטול - ה UN של ה unlearning:

• עמדה פנימית של ענוה וסקרנות

• עירעור על אמונות יסוד

• התייחסות לידע כאל פילטר

סקרנות וענווה

האגו שלנו מנהל אותנו.

זה לא חדש.

החיים מזמנים לנו מגוון של אפשרויות ללמידה.

גם זה לא חדש.

אנחנו מוקפים באנשים ונשים שאנחנו יכולים ללמוד מהם הרבה מאוד דברים.

אנחנו יכולים ללמוד מהם במובן של ידע שיעבור מהקודקוד שלהם לזה שלנו ואנחנו יכולים להתבונן בהם ולראות איך הם עושים דברים ולנסות לחקות אותם.

(חיקוי נחשבת לפעולה לא מאוד מוערכת - ההיפך ממקוריות. זו הנחה שיש מה לעשות לה unlearn - אנחנו לא באמת יכולים להתפתח בלי לחקות אחרים).

כדי שנלמד מהסובב אותנו, אנחנו צריכים להיות בעמדה של סקרנות וענווה.

סקרנות - לרצות להקשיב ולהבין מה לצד השני יש לומר כשאנחנו יודעים לשחרר את השיפוטיות האוטומטית שיש לנו כשאנחנו מקשיבים לדעות של אחרים, כשאנחנו לא מצמצמים אותם למסגרות שהתקבענו עליהם מראש וכשאנחנו מניחים שיש להם מה ללמד אותנו.

סקרנות היא התעניינות אותנטית במה שאנשים סביבנו חושבים ומרגישים - לא כי ככה צריך לעשות, אלא כי זה חשוב לנו - כי אנחנו באמת רוצים.

זה יקרה אם לא נעמיד את עצמנו במרכז כל הזמן - אם האגו שלנו יצמצם את עצמו קצת ויתן מקום לעוד אנשים להיכנס למרחב ההתעניינות שלנו.

זה מוביל אותנו לענווה. 

כדי ללמוד משהו חדש אנחנו צריכים להשהות את האגו שלנו, להניח אותו בצד ולרגע אחד להיות beginners - כאלה שלא יודעים, שנזקקים לאחרים כדי ללמוד מהם.

זו נקודה מעניינת מפני שיש יחס הפוך בין כמה שאנחנו מצהירים על העמדה הזו ובין כמה שקשה לנו באמת להיות בה.

אנחנו יודעים לומר שאין לנו בעיה ללמוד מכולם - אבל במציאות לרובנו לא באמת כל כך קל לנו להיות בעמדה של תלות באחרים.

ערעור על אמונות היסוד

מתחת לכל פעולה שאנחנו עושים, מתחת לכל החלטה שאנחנו מקבלים ומתחת לכל עמדה שאנחנו נוקטים, מונחות הנחות יסוד בסיסיות שדרכן אנחנו רואים את העולם.

אלו הן האמונות שלנו על איך שהעולם פועל.

האמונות הללו הן המשקפיים דרכן אנחנו קולטים את המציאות - הן הפילטר דרכו אינפורמציה חדשה מגיעה (או לא מגיעה) אלינו.

ניתן דוגמא.

נאמר שיש מנהל שמתנגד לעבודה מהבית.

למה? כי הוא לא חושב שזה אפקטיבי 

למה? כי הוא חושב שהם יתעסקו בדברים שלא קשורים לעבודה יותר מאשר הם עושים את זה כשהם במשרד

למה? כי הרצון או האינטרס שלהם הוא להשקיע יותר בעניינים אישיים על חשבון העבודה

למה? כי העובדים והעובדות שלו הם באופן כללי נצלנים שיעדיפו את טובתם האישית על פני זו של הארגון

למה? כי ככה הם בני האדם - זה חלק מהטבע האנושי

כלומר בסופו של דבר ההחלטה על עבודה מהבית נובעת (בין היתר) מאמונה בסיסית על טיבעם של בני אדם.

 * זוהי רק אפשרות כמובן. יכול להיות מנהל שיגיע למסקנה שהוא מתנגד לעבודה מהבית מסיבות אחרות לגמרי ועל בסיס אמונות הפוכות. כלומר, לא כל מי שמתנגד לעבודה מהבית הוא בהכרח בעל עמדה חשדנית כזו כלפי בני אדם, אבל סביר להניח שמי שיש לו אמונה חשדנית כזו כלפי הסביבה, יתנגד לרעיון שהעובדים והעובדות שלו יעבדו מהבית.

נחזור ל unlearning.

הדרך לעשות את פעולת ה UN של ה unlearning היא באמצעות עבודה על הנחות היסוד הכי עמוקות שלנו.

ככל שנעמיק בשאלה למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים ולמה אנחנו חושבים את מה שאנחנו חושבים וככל שנברר לעצמנו מהן אמונות היסוד שלנו על המציאות, כך נוכל להבין יותר טוב מה מניע אותנו. ואם נצליח לערער במשהו את את אמונות היסוד האלה - אם בזה שנאמץ אמונות שונות ואם באמצעות שינוי של המשקל שניתן לכל אמונה כזו - כך אנחנו עשויים לגלות שמשהו באופן שבו אנחנו פועלים בעולם משתנה.

את התהליך הזה אפשר לעשות על הפרט הבודד, כלומר על האמונות שלו או שלה על העולם. אבל אפשר לעשות אותם גם על צוות (ההנהלה למשל) או על הארגון כולו. זה קצת יותר מורכב אבל מאוד מתגמל.

ידע הוא כח? ידע הוא פילטר

לידע שאנחנו רוכשים במשך החיים יש כמובן ערך חשוב מאוד בעיצוב התפקיד שלנו (התפקיד הפורמלי בעבודה אבל גם התפקיד הלא פורמלי בחיים).

אלא שהידע הזה מתפקד גם בסוג של פילטר שמקיף אותנו ומסנן את הידע החדש שאנחנו יכולים ללמוד.

ככל השפילטר שלנו צפוף יותר כך הוא מסנן באופן שפחות ידע חדש יכול לזרום פנימה. 

תחשבו על הפילטר של המזגן בבית.

הוא חשוב. הוא מסנן חומרים שיש באויר שאנחנו לא רוצים שיכנסו פנימה.

אבל עם הזמן הוא הולך וצובר אבק שחוסם את הזרימה של האויר למזגן עד שהוא פוגע בפעילות במזגן עצמו.

כדי להימנע ממצב כזה, אנחנו צריכים לנקות את הפילטר לפעמים.

חלקנו עושים את זה.

חלקנו מחכים לתקלה במזגן ואז נזכרים לעשות את מה שהיה צריך להעשות קודם.

Unlearning הוא הפעולה התקופתית של ניקוי המזגן.

Unlearning הוא לשאול איזה ידע וניסיון שצברתי עלולים למנוע ממני לראות ולקלוט אינפורמציה חשובה.

איזה ידע מסתיר לי את מה שאני לא רואה שאני צריך ללמוד.

בדרך כלל אנחנו מצטרפים לקורסים, הכשרות או הדרכות כדי ללמוד משהו חדש, משהו שאנחנו לא יודעים. 

---

ב-CoLeague, אנחנו מקווים שלא פחות מאשר חווית ה learning, המשתתפים והמשתתפות יזכו גם לחוויית unlearning משמעותית.